מהו אפקט הפרספקטיבה?

 במהלך מסעותיהם לחלל, דיווחו כמה אסטרונאוטים על שינוי קוגניטיבי שחוו כאשר הם ראו את כדור הארץ מהחלל: מרחוק, הגבולות בין המדינות היטשטשו והכוכב הגדול שלנו נדמה קטן יותר.

הסתכלות מסוג זה, המהווה זווית אחרת ממרחק אחר, עוררה בפועל אצל האסטרונאוטים תחושת מודעות עמוקה לשבריריותו של כדור הארץ ולפוטנציאל שיש לאחדות בין האנשים החיים עליו.

זהי תופעה המעוררת תחושת אחווה עולמית.

מתוך עבודתי הקלינית והרפלקטיבית, אני חושבת על תופעה זו לא רק כמשהו שמתרחש בחלל, אלא כמיומנות שניתן לאמן בחיי היומיום: את חוויית אפקט הפרספקטיבה – נדמה על ידי לקיחת מרחק פיזי, רגשי או מרחק בזמן ממצב מסוים וכך נצליח לראות אותו בבהירות ופחות מוטית המפתחת הבנה רחבה יותר של הסיטואציה. דבר זה יאפשר לנו להתבונן בעובדות מזווית רחבה יותר, כאילו אנו מביטים מהחלל החיצון.

"הגולה הכחולה" - 1972: מרחוק, גבולות נעלמים.
"הגולה הכחולה" - 1972: מרחוק, גבולות נעלמים.

"ראה את הנקודה הזו. זה כאן. זה הבית. זה אנחנו. על נקודה זו חיו כל מי שאי פעם שמעת עליהם, כל בני האדם שחיו אי פעם".

השראה להרחבת נקודת המבט שלך:

אני ממליצה על הנאום האייקוני של המדען קרל סייגן, אשר נקרא "הנקודה הכחולה החיוורת". האסטרונום ביקש מאנשי צוות משימת וויאג'ר להפנות את המצלמה לאחור ולצלם את כדור הארץ.

התמונה האגדית הזו נקראה "הנקודה הכחולה החיוורת"

 –  Pale Blue Dot –

כך הרהר קארל סייגן בנאומו: "ראה את הנקודה הזו. זה כאן. זה הבית. זה אנחנו. על נקודה זו חיו כל מי שאי פעם שמעת עליהם, כל בני האדם שחיו אי פעם".

וגם: "אולי אין הדגמה טובה יותר לגאווה האנושית מאשר התמונה המרוחקת הזו של עולמנו הזעיר. בעיניי, היא מדגישה את האחריות שלנו להתייחס זה לזה באדיבות, לשמר ולהעריך את אותה נקודה כחולה וחיוורת — הבית היחיד שאי פעם הכרנו".

כאמור, אני ממליצה לחפש את הטקסט המלא!

מצליחים לזהות כאן את כדור הארץ הפצפון שלנו? "כדור הארץ הוא במה קטנה מאוד בזירה הקוסמית העצומה", קבע קארל סייגן.

ועכשיו, אציע תרגיל:

כפי שעושים אסטרונאוטים מנוסים, בואו ננסה לקחת מרחק מנושא אשר מטריד אותנו. לא כדי לברוח ממנו, אלא כדי להבינו טוב יותר. תזכרו: כאשר אנו קרובים מדי למצב מסוים, קשה להבין אותו על כל מורכבויותיו ורבדיו.

ננסה לראותו בצורה רחבה ושלמה יותר כדי להקל על הניתוח שלנו ועל מציאת פתרון.

לדוגמה, בחרו אירוע אשר קרה לכם השבוע. לבשו את חליפת החלל שלכם והתבוננו בו ממרחק:

-מהי התובנה המרכזית אשר עולה? מה השתנה?

-האם אתם מצליחים לראות את הסיטואציה בבהירות, עם יותר חמלה?

– או אולי גיליתם משהו אשר לא הבחנת בו קודם.

במידה וצריך, עשו סיבוב נוסף. הקיפו את הרגש הזה כאילו אתם מתבוננים עליו מתוך חללית וויאג'ר או ספוטניק.

כאשר תנחתו מחדש, הבאו איתך הבנה חדשה, הסתכלות חדשה, ראייה מורחבת יותר.

בסירה או בחללית, ממשיכים בהפלגה שלנו.

ממרחק של מליוני קילומטרים, כדור הארץ מתגלה כגרגר אור תלוי בחושך. זוהי גם הזמנה לענווה. מה נגלה במידה ונצליח להתרחק מעט מהסיטואציה?
ממרחק של מליוני קילומטרים, כדור הארץ מתגלה כגרגר אור תלוי בחושך. זוהי גם הזמנה לענווה. מה נגלה במידה ונצליח להתרחק מעט מהסיטואציה?

קרדיטים:

  • תמונת "Blue Marble". שצולמה על ידי צוות אפולו 17 ב־7 בדצמבר 1972. NASA, צילום AS17-148-22727 מאת יוג'ין סרנן, רונלד אוונס והאריסון שמיט- מקור:
  • איור של פרנקה ח. קריסטל מספר הילדים " איזה עץ נראה היום?"
  • תמונה "Pale Blue Dot". אשר צולמה מהחללית וויאג'ר 1 ב־14 בפברואר 1990, לבקשת האסטרונום קארל סייגן. מקור: NASA 

תצטרפי לניוזלטר שלנו

תוכן איכותי סביב הורות וגידול ילדים יגיע אליך פעם בחודש!

כלי נגישות
- Powered by